גולנד נ' בית חולים סניסט בע"מ

פסק דין

לפנינו תביעת התובעת, אחות בחדר ניתוח, לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעת וסיומה (פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה והפרשות לפנסיה).

התשתית המשפטית

התובעת - אחות חדר ניתוח המתמחה בניתוחי עיניים, עבדה אצל הנתבעת אשר מפעילה בית חולים פרטי החל מיום 1.10.1987 ועד לסוף חודש פברואר 2011.

במקביל לעבודה בנתבעת עבדה התובעת גם במקומות עבודה נוספים. התובעת עבדה ועודנה עובדת בבית חולים בלינסון (להלן: בלינסון) במשרה מלאה משנת 1980 וכן במרכז הרפואי נארא (להלן: נארא) במשרה חלקית (על פי שעות עבודה) משנת 1997 ועד היום.

במהלך השנים האחרונים עבדה התובעת אצל הנתבעת יום אחד בחודש, כאשר במקביל עבדה בבלינסון ובנארא כאמור.

שכרה של התובעת שולם על פי שעות עבודתה בפועל. שכרה השעתי של התובעת בסיום עבודתה היה בסכום של 170 ₪. בנוסף לשכר שולם לתובעת מידי חודש "בונוס".

הצדדים נחלקו בסוגיה אם רכיב הבונוס הוא חלק משכרה הקובע של התובעת, סוגיה לה נידרש בהמשך.

הנתבעת הייתה מזמינה את התובעת לעבודה באמצעות שיחות טלפון. התובעת שובצה לעבודה עם רופאים שונים במהלך השנים אולם בשנים האחרונות שובצה לעבודה רק עם ד"ר מלכין, בהסכמתה המלאה. מידי חודש הייתה הנתבעת מזמינה את התובעת להשתתף בניתוחי עיניים שביצע ד"ר מלכין, על פי סידור העבודה שנקבע עימו. סידורי העבודה תויקו אצל הנתבעת.

ד"ר מלכין הפסיק לבצע ניתוחי עיניים בנתבעת בחודש פברואר 2011. לאחר מכן עבר ד"ר מלכין לעבוד בבית חולים עתידים ובשלהי שנת 2012 החל לעבוד בנארא.

התובעת לא עבדה אצל הנתבעת לאחר חודש פברואר 2011, החודש בו הפסיק ד"ר מלכין לבצע ניתוחי עיניים בנתבעת כאמור.

הצדדים נחלקו בשאלה אם התובעת הפסיקה לעבוד מיוזמתה אצל הנתבעת בעקבות עזיבתו של ד"ר מלכין, כטענת הנתבעת, או שמא התובעת לא זומנה לעבודה בעקבות אותה עזיבה, כטענת התובעת. בשאלה זו נכריע בהמשך.

במהלך החגים, בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2011, ערכה הנתבעת שיפוצים נרחבים בבית החולים ובית החולים היה סגור באותה תקופה.

ביום 12.2.2012, סמוך לחלוף שנה מחודש העבודה האחרון של התובעת, נשלח אליה מכתב הנתבעת בהוראת רואה החשבון שכותרתו "הפסקת עבודה" (להלן: מכתב הפסקת העבודה), בזו הלשון: "הריני להודיעך כי מאחר ומחודש מרס 2011 הפסקת להופיע לעבודתך בבית חולים סניטס. אנו גרענו אותך ממצבת כוח האדם של בית החולים".

ביום 26.2.2012 שלחה התובעת לנתבעת מכתב תגובה, בנוסח הבא:

"הנדון: הפסקת העסקה על ידי בית חולים סניטס בע"מ

פנייתי זו נעשית בהמשך לפניותיי החוזרות ונשנות לבית חולים סניטס בע"מ (להלן: 'המעסיק') במהלך החודשים האחרונים, בהמשך להפסקת העסקתי על ידי המעסיק החל מחודש מרץ 2011, והכל כמפורט במכתב זה כדלקמן:

1.ראשית, יובהר כי מכתב זה נכתב רק כהתייחסות ראשונית ובלתי ממצה לנושא שבנדון, אשר נעשית אך ורק מתוך ניסיון של הח"מ לסיים את כל הנושאים הקשורים בנושא שבנדון בהסכמה ומבלי להיזקק להליכים משפטיים.

2.כידוע לך, הועסקתי אצל המעסיק, כאחות, החל משנת 1988. בשנים הראשונות להעסקתי עבדתי אצל המעסיק, בממוצע, כיומיים עד שלושה בשבוע (להלן: 'תקופת ההעסקה הראשונה'). במהלך עשר השנים האחרונות הועסקתי אצל המעסיק, בממוצע, כיום אחד בחודש (להלן: 'תקופת ההעסקה האחרונה'). במהלך תקופת ההעסקה האחרונה הוזמנתי לעבוד אצל המעסיק רק כדי לשמש כאחות בניתוחים אשר נערכו על ידי הרופא ד"ר משה מלכין בימים בהם ניתח ד"ר מלכין אצל המעסיק. במהלך תקופה זו לא הוזמנתי לעבוד אצל המעסיק לצד רופאים מנתחים אחר.

3.למיטב ידיעתי, בחודש מרץ 2011 חדל ד"ר מלכין לנתח אצל המעסיק. החל ממועד זה ועד למועד מכתבי לא הוזמנתי על ידי המעסיק לעבודה. יובהר ויודגש כי המעסיק לא ביקש ו/או דרש ממני לעבוד אצל המעסיק לצד רופאים אחרים ו/או בכל אופן אחר.